(15/03/1932 – 02/10/2007)

נולד בחיפה להוריו שמריהו ורחל, שהגיעו מסלוניקי ב- 1929, עם קבוצת עובדי נמל.

בגיל 14 הצטרף לקבוצת “הפועל”, בה היו בעיקר צאצאי קהילת סלוניקי והיו פעילים בחיי הקהילה בחיפה.

לאחר שחרור חיפה במלחמת העצמאות, בה השתתפו הנערים בפעילות ההגנה, נשלחו ילידי 1932 ליגור לתקופה של שנה ואחר כך להכשרה בקיבוץ מעוז חיים.

בשנת 1950 גויסה ההכשרה לצה”ל ושרתה במחוז הראשון של הנח”ל במחנה אלנבי בירושלים.

הוא הגיע כחלוץ ההכשרה לקיבוץ “הגוברים” ועזר בהקמת הצריפים למגורים, אליהם עברו באפריל 1951. מאז היה קשור ומסור למשק בכל מאודו.

עבד בדייג בחולה, בנגריה, בגן הירק, בלול, במשחטה האיזורית, התגייס עם המשפחה לעזרת קיבוץ בית אורן ופעל בוועדות שונות.

הגה את רעיון “חורשת ראשונים” וטיפח אותה לפינת חמד עם הרבה תוכניות בראש.

דאגתו למשפחה, שרה וארבעת ילדיו ואחר כך גם נכדיו, מלאו את חייו בתוכן ושמחה.

כששמואל נשא את שרה לאשה: שמואל הביט בעיניים מצועפות ואמר שהוא יכול לדמיין את הכל בדיוק כמו שהיה אז מזיכרונותיו בחורשה, חורשת המייסדים (הראשונים) בה התקיימה חתונתו.

הוא נזכר שאחרי שבוע של מזג אוויר נאה, פתאום בלילה שלפני החתונה, נפתחו ארובות השמיים ומבול כבד החל לרדת ולא פסק.

אל החתונה הגיעה רק המשפחה הקרובה, המרחק והתנאים לא אפשרו שום דבר אחר.

הייתה חופה, היו ברכות, הייתה סעודה שהוגשה על גבי שני שולחנות ארוכים בחדר האוכל שבצריף (בחורשת ראשונים).